מידע כללי
שכונת חומת שמואל (הר חומה) ממוקמת בדרום-מזרח ירושלים. גבולותיה הם: ממערב – דרך חברון; מצפון – רמת רחל וצור באהר; ממזרח – הגבול השיפוטי של ירושלים; ומדרום – הערים בית לחם ובית סאחור.
הטופוגרפיה של השכונה מאופיינת בגבעה בעלת שתי שלוחות המשתפלות דרומה. מרבית שטחה מצוי בגובה של כ-775 מטר מעל פני הים, כאשר ההפרש בין הפסגה הראשית לבין פסגת השלוחה הדרומית עומד על כ-125 מטר. האזור מכוסה בחלקו ביער אורנים, אשר נפגע כתוצאה מפיתוח השכונה, אולם תכנון הבנייה נעשה במטרה למזער את הפגיעה בנוף הטבעי.
אקולוגיה
השטחים המיוערים סביב השכונה ממשיכים להשפיע על אופייה האקלימי והנופי של הסביבה. אף שהבנייה צמצמה חלק מהשטח הטבעי, נשמרו רצועות יער משמעותיות, המהוות נדבך מרכזי במרחב האקולוגי של האזור.
היסטוריה
בפסגת ההר מצויים שרידים ארכיאולוגיים המעידים ככל הנראה על יישובים מן התקופה הביזנטית. ממערב לאתר קיימים שרידים של אמת מים עתיקה אשר סיפקה מים לירושלים בתקופות קדומות, ומסייעים להבנת מערכת אספקת המים ההיסטורית לעיר.
במלחמת העצמאות (1948) שימש ההר כעמדת לחימה אסטרטגית. לוחמי הלגיון הירדני התבצרו בין החומות הביזנטיות וירו לעבר עמדות יהודיות בעיר העתיקה. לוחמי הפלמ"ח העניקו להר את השם "הר חומה" בשל החומה העתיקה ששימשה עמדת צליפה.
בשנת 1968 ניטע במקום יער גדול על ידי הקרן הקיימת לישראל במסגרת מהלך להסדרת הבעלות על הקרקעות. כ-65% מהשטח שהיה בבעלות יהודית פונה, בעוד שהשטחים שנותרו – בבעלות ערבית – עוררו מחלוקות משפטיות. עתירות שהוגשו לבג"ץ בדרישה להקפיא את צווי ההפקעה נדחו, אולם הבנייה הושהתה במשך שנים מטעמים מדיניים.
שמואל מאיר, חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם המפד"ל, פעל רבות לקידום בניית השכונה. בשנת 1997, לאחר התנגדויות פלסטיניות ואיומים בהתפרעויות, החלה הבנייה. עם פרסום תוכניות הפיתוח נהרג שמואל מאיר בתאונת דרכים. ראש העירייה דאז, אהוד אולמרט, הנציח את זכרו בקריאת השכונה על שמו – חומת שמואל.