מידע כללי
גבולותיה הם במערב – דרך חברון, בצפון רמת רחל וצור באהר, ממזרח- הגבול השיפוטי של ירושלים, מדרום – בית לחם ובית סאחור.

אקולוגיה
המבנה הטופוגרפי של השכונה הוא של גבעה בעלת שתי שלוחות היורדות דרומה.
רוב שטחי השכונה נמצאים בגובה של 775 מטר מעל פני הים. ההפרש בין הפסגה הראשית לבין פסגת השלוחה הדרומית הינו 125 מטר.
חומת שמואל מכוסה ברובה ביער אורנים, כאשר בניית השכונה פגעה ביער.
יחד עם זאת הבנייה תוכננה כך שתהיה פגיעה מינימלית בנוף.

היסטוריה
בפסגת ההר קיימות חורבות של נחפרו, המעידות ככל הנראה על ישובים מן התקופה הביזנטית.
מערבית לאתר קיימים שרידים של אמת המים העתיקה אשר הובילה מים לירושלים מבריכות שלמה.
האתר אינו בולט בשטח, אך יש לו חשיבות בהבנת מערכת אספקת המים לעיר בתקופות קדומות.

במלחמת השחרור היה המקום אחד החזיתות על ירושלים. אנשי הלגיון התבצרו בין החומות הביזנטיות וצלפו משם על היהודים יושבי העיר העתיקה.
השם "הר חומה" ניתן להר על ידי אנשי הפלמ"ח שכינו כך את ההר בו יש חומה שממנה צלפו על עמדותיהם. ב- 1968 נטעה הקרן הקיימת יער גדול שנועד להפקיע את האדמות מידי בעליהן.

כ- 65% מהשטח שנמצא בבעלות יהודית פונה. היתה בעיה מצד הפלשתינאים עם 35% השטח שנותר הנמצא בבעלות ערבית.
הפלשתינאים, בגיבוי יועצים משפטיים מטעם אש"ף פנו לבג"ץ על מנת שיורה לממשלת ישראל להקפיא את צו ההפקעה.
כל העתירות לבג"ץ נדחו. הבנייה בשכונה הוקפאה מטעמים מדיניים. שמואל מאיר, שהיה חבר מועצה בעיריית ירושלים מטעם המפד"ל ,פעל למען קידום בניית השכונה.
בזמן ממשלת נתניהו הלפשתינאים איימו שאם מישהו יתחיל בבניית השכונה הם יעוררו מהומות.
לבסוף החליטה עיריית ירושלים לבנות את השכונה. בזמן פרסום המרכזים על בניית המקום נהרג שמואל מאיר בתאונת דרכים.
ראש העיר דאז, אהוד אולמרט, ביקש לקרוא לשכונה על שמו – "חומת שמואל".

ההר עליו נבנתה חומת שמואל הוא השטח שבבעלות יהודית ומהווה שלב א' של הפרוייקט.
הבנייה בשלב ב' מתקדם באופן מהר.

דילוג לתוכן