מיכל, בת זהרה ואליהו מרציאנו, נולדה בירושלים בי"א בתמוז תשל"ח (16.07.1978). בת במשפחה ברוכת ילדים, ולה שלושה אחים ושלוש אחיות. גדלה והתחנכה בירושלים, למדה בבית הספר "ציון עזרי" ובתיכון לבנות ע"ש אוולינה דה רוטשילד.

מיכל גדלה והייתה לצעירה יפת מראה, ביישנית משהו ודעתנית. מידות טובות רבות היו בה, היא הייתה אהובה ומחוזרת על ידי הבריות והכול ביקשו את קרבתה. טובת לב ומטופחת, "ריחה הטוב נודף כמו פרח בגן", כדברי אביה.

מיכל גרה עם בעלה, ברק ביאזי, בשכונת גילה בירושלים. היא עבדה במשרד התיירות בירושלים, כמזכירת מנהל אגף הפרסומים. מיכל הייתה מוערכת ביותר במשרדה, ולכן נשלחה להשתלמות.

בבוקר יום שלישי, ח' בתמוז תשס"ב (18.06.2002), מיכל אמורה הייתה להתחיל את היום הראשון של ההשתלמות, אליה נשלחה מטעם משרד התיירות. כמדי יום היא יצאה לדרכה יחד עם בעלה ברק. השניים נסעו ברכבם הפרטי, אך מיד בצאתם לדרך מיכל נזכרה ששכחה בבית תיק עם בגדים להחלפה: בני הזוג התכוננו לצאת יחד, בסופו של היום, לאירוע משפחתי, ובתיק נמצאו מספר פריטים שמיכל לא יכלה לוותר עליהם.

מיכל, שלא רצתה לאחר להשתלמות, ביקשה מבעלה שיחזור הביתה ויביא לה את מבוקשה, והיא עצמה עלתה על אוטובוס "אגד", קו 32א, בדרכו מגילה למרכז ירושלים. מחבל מתאבד פלסטינאי, שהיה בין נוסעי האוטובוס, פוצץ את עצמו זמן קצר לאחר מכן, בצומת "פת" בגילה. עשרות נפגעו ו- 19 בני אדם נרצחו כתוצאה מהפיצוץ, בהם גם מיכל.

מיכל הייתה בת 23 במותה. הותירה בעל, הורים ושישה אחים ואחיות. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

דילוג לתוכן